הכרעת דין בתיק תת"ע 536-10-09 - פסקדין

האישום

1.         נגד הנאשם, מר טרביה היתם (להלן: "הנאשם"), הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות, בניגוד לסעיפים 62 (3) ו- 64ב (א) ביחד עם סעיף 39א לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א - 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), כאשר על פי הנטען נמצאו בגופו 470 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.

פרשת התביעה

2.         מטעם התביעה העיד השוטר ווליד מוחמד (להלן:  "השוטר") והוגשו בהסכמה מסמכים שנערכו על ידי שני שוטרים נוספים: אריאל צור (להלן: "צור") ורבקה מאור (להלן: "רבקה").

            צור היה השוטר שערך את דו"ח ההזמנה לדין ובו נרשם כי במהלך ביקורת שביצע יחד עם רבקה לרכבים ולאחר שעצר את הנאשם באופן אקראי, חש בריח חריף של אלכוהול נודף מהנאשם, שגם מסר כי שתה שני בקבוקי בירה. צור ביצע לנאשם בדיקת נשיפון, שהראתה תוצאה חיובית ולכן, "נמסר לנהג לא לשתות, לא לאכול, לא לעשן ולא להקיא. הנהג נלקח לבדיקה בניידת לצומת קריית אתא", שם ביצע לו השוטר ווליד בדיקת ינשוף שהראתה תוצאה של 470 מיקרוגרם.

צור מציין, כי "מרגע עצירת הרכב ועד לסיום ביצוע בדיקת הינשוף אני צמוד לנהג בקשר עין רצוף".

צור ערך גם דו"ח פעולה בדבר אכיפת נהיגה בשכרות בו צוין כי הנאשם התנדנד ולא הצליח להצמיד עקב לצד אגודל במבחן הליכה על קו ישר, כשזרועותיו לצדי הגוף.

3.         השוטרת רבקה מאשרת  את דבריו של צור ומציינת את ריח האלכוהול שנדף מהרכב, את בדיקת הנשיפון שיצאה חיובית, את תוצאות בדיקת הינשוף ומוסיפה, כי "הנהג היה תחת פיקוחנו ובקשר עין רצוף עד לתום בדיקת הינשוף".

4.         השוטר ווליד, מי שערך לנאשם את בדיקת הינשוף העיד בפניי, ובאמצעותו הוגשו פלט בדיקת הכיול של מכשיר הינשוף, תוצאות הבדיקה שנערכה לנאשם ודין וחשבון על בדיקת שכרות.

מעדותו של השוטר התברר, כי הוא מפעיל מוסמך של מכשיר הינשוף, כי הוא מחזיק בתעודת הסמכה מעל שנתיים (נכון ליום מסירת עדותו) וכי וידא עם השוטרים הנוספים שעצרו את הנאשם כי שהנ"ל לא שתה, לא אכל ולא עישן כנדרש לפני הבדיקה. השוטר ציין כי הוא אינו אמור לעכב בעצמו את הנאשם לפני הבדיקה ודי כי וידא עם השוטרים האחרים שעיכבו אותו. 

פרשת הגנה

5.         מטעם ההגנה העיד הנאשם עצמו שהודה כי שתה בירה, "בקבוק וקצת בירה לא השלמתי את הבקבוק השני", וטען כי בזמן שעמד ליד השוטרים שעיכבו אותו (צור ורבקה) -  במשך "שעה, שעה ומשהו" - הוא עישן בערך שתי סיגריות וגם דיבר בטלפון. הוא טען כי הוא היה בצד ולא בקרבת השוטרים.

            הנאשם אישר את חתימותיו על ההזמנה לדין ועל פלט הינשוף וטען כי אינו זוכר שאמר כי שתה שלושה "חצאים של בירה". הוא אישר כי היה עם חברים במסיבה, ובתשובה לשאלה מדוע לא הביא מי מהם לעדות, ענה כי בן דודו לא יכול היה להגיע מאחר והוא בעבודה.

דיון והכרעה

6.         לאחר ששמעתי את העדים שהעידו בפניי ולאחר ששקלתי את דבריהם והתרשמתי מהופעתם בבית המשפט ולאחר שבחנתי את הראיות הנוספות שהוגשו ע"י בעלי הדין, מצאתי לקבוע, כי עובדות כתב האישום הוכחו מעל לכל ספק סביר וכי יש מקום להרשיע את הנאשם בעבירה אשר יוחסה לו בכתב האישום.

7.         אין מחלוקת כי תוצאה של 470 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אחד של אויר נשוף, יש בה כדי לספק הוכחה מעל לכל ספק סביר כי הנהג הינו שיכור כהגדרתו בסעיף 64ב(א) לפקודה, שהרי כמות זו עולה על מידת האלכוהול המקסימלית המותרת בהתאם לתקנה 169א לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן: "תקנות התעבורה"), זאת ובלבד שהבדיקה בוצעה כדין ותוך מילוי הדרישות המקדמיות לבדיקה.

8.         בשים לב להתרשמותי מעדותו של השוטר ונוכח המסמכים שנערכו על ידי צור ורבקה, הנני קובע, כי בדיקת הנשיפה בוצעה כדין, ע"י מפעיל מוסמך ומיומן ותוך מילוי הדרישות המקדמיות כולן, לרבות החלפת פיה כנדרש, המתנה לפרק הזמן הדרוש של 15 דקות מבלי שלנאשם היתה גישה לאוכל, שתייה או עישון וכאשר המכשיר עצמו היה מכויל ותקין לביצוע הבדיקה.

            אין כל פסול בכך שהשוטר לא המתין בעצמו את הזמן הדרוש לפני הבדיקה ביחד עם הנבדק, שכן די בעובדה כי וידא זאת עם השוטרים הנוספים שהיו צמודים לנאשם מרגע עצירתו ועד להבאתו לבדיקה.

9.         בנקודה זו, אומר מיד, כי מקובלת עלי עדותם של צור ורבקה כי שמרו על קשר עין רצוף עם הנאשם שהיה תחת פיקוחם, וכי הנ"ל לא שתה, לא עישן ולא אכל לפני הבדיקה. הדברים שרשמו שוטרים אלה, הם דברים מפורשים שאינם משתמעים לשתי פנים. הימנעותו של הנאשם מלחקור נגדית את שני השוטרים ומלעמת אותם עם טענתו הכבושה כי עישן בזמן שהיה בחזקתם, יש בה כדי לחזק את עדות השוטרים ולפעול לחובת הנאשם.